#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 1 שור שהכה את האשה האם משלם דמי ולדות ומה הדין בשפחה?	"אשה פטור בין התכוין אליה ובין לחברו {ומה דתני במשנה שהיה מתכוין לחברו תני אגב אדם}.<p dir=""rtl"">הרג את השפחה משלם דמי ולדות כמו בחמור מעובר דאמר קרא &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot;.</p>"	בבא קמא מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 2 כיצד שמים דמי ושבח ולדות ומי זוכה בהם?	"לחכמים שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה משילדה ונותן לבעל.<p dir=""rtl"">רשב&quot;ג אומר במבכרת אחר הלידה שווה יותר שכבר אינה מסוכנת, ושאינה מבכרת היא שווה יותר ושבח גופה מגיע גם לה, לכן שמים את הולדות בפני עצמן ואת השבח ולדות (באינה מבכרת) חולקים, ואת הנזק והצער שמין בפני עצמן, אבל חכמים סוברים שכל השבח ולדות נמי לבעל דכתיב ונגפו אשה הרה והרי ודאי שהיא הרה אלא שבח הריון לבעל, ורשב&quot;ג דורש מכאן כראב&quot;י שאינו חייב עד שיכנה כנגד בית הריונה הינו כל היכי דסליק שיחמא לולד לאפוקי יד ורגל. [סתמא דגמרא ביארה את משנתנו במבכרת ורבא באינה מבכרת.]</p>"	בבא קמא מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. 3 הכה אשת גר ומת הגר האם משלם דמי ולדות [ושבח ולדות] ומדוע?	"מת הגר אחר שהכה - פטור שזכה הוא בכסף.<p dir=""rtl"">מת הגר קודם שהכה - רבה אמר שמשלם לאשה שהיא זכתה בוולדות ויש בזה מחלוקת תנאים.</p><p dir=""rtl"">רב חסדא אמר שאין הולדות כצררא ששיך לזכות בהם ולכן אינו משלם לאשה, מכל מקום שבח ולדות לרשב&quot;ג דבחיי בעלה חולקים, כאן זכתה בהכל כיון דשייכא ידה בגוייהו זכיא בהו בכולהו.</p>"	בבא קמא מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 1 בעי מיניה רב ייבא סבא מר&quot;נ המחזיק בשטרותיו של גר האם קנה את השטר ואת הקרקע?	"הסתפק כיון שדעתו על הקרקע (ואותה ודאי לא קנה) אף את השטר לא קנה שאין דעתו עליו או דלמא דעתו נמי עליו לצור ע&quot;פ צלוחיתו.<p dir=""rtl"">א&quot;ל ה&quot;נ הוא צריך לצור וקנה בשביל זה.</p>"	בבא קמא מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 2 משכנו של ישראל ביד גר ושל גר ביד ישראל ומת הגר וזכה בו ישראל אחר האם מוציאים מידו?	"משכנו של ישראל ביד גר - מוציאים אותו מידו דכיון שהגר מת פקע השיעבוד וחוזר המשכון להיות לבעלים.<p dir=""rtl"">משכנו של גר ביד ישראל - רבה אמר זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה השאר ודוקא שאינו בעיר שאינו יכול לקנות בעצמו אבל אם הוא בעיר קנה המחזיק את המשכון בקנין חצר. והלכתא אפ' אינו בעיר קנה בקנין חצר ולא אמרנו שאחר יכול לזכות אלא כשאין המשכון בחצרו (ע&quot;פ פרש&quot;י, וע' תוס' שה&quot;נ אף להלכתא קיים החילוק אם הבעלים נמצאים כאן אם לאו).</p>"	בבא קמא מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 3 בור שחייבה עליו תורה האם זה ברשותו או ברשות הרבים ומנין?	"רבה: ברה&quot;ר - לכו&quot;ע חייב דכתיב &quot;כי יפתח .. וכי יכרה&quot; אם על פתיחה ודאי חייב על הכריה אלא לומר שעל עסקי כריה בא לו. ברשותו כשהפקיר רשותו ולא בורו - ר&quot;ע חייב דכתיב &quot;בעל הבור&quot; בבור דאית ליה בעלים, ור' ישמעאל אמר פטור ובעל הבור הינו בעל התקלה.<p dir=""rtl"">רב יוסף: בור ברשותו - לכו&quot;ע חייב בעל הבור כנ&quot;ל. בור ברה&quot;ר - ר&quot;י חייב כנ&quot;ל ור&quot;ע פטר ואף דכתיב יפתח נצרך כריה להשמעינן דדי לו בכסוי ואף דכתיב כריה נצרך להשמעינן פתיחה דבעי כסוי ולא אמרינן כיון דלא עביד מעשה אינו צריך כלום.</p>"	בבא קמא מט:		
